.

Kaha - ככה

מילה שלי  (מילים:אייל קלבו 'קוקו' לחן:אלרן דקל)


כל מה שלא הספקנו עוד נשלים

(אל תדאגי)

גם אם זה יקח הרבה שנים

(מילה שלי)


עוד נשוט בירקון,

נטייל בקניון,

ובשטויות נמלא 

את כל הארון


עוד נאהב בסימטה,

נתחבק במיטה,

עוד אכתוב לך שירים 

ואשלח לך פרחים


עוד לסרט נלך 

הכל אקריב בשבילך

ואני עוד אבקש את ידך


עוד נבנה לנו בית 

קטן וחמים

ואותו נמלא בילד תמים


שיר פשוט  (מילים ולחן: אלרן דקל)


שיר פשוט בליבי

שיר תקווה לרבים

להרים את פניהם

הנפולים השחורים

להשיא מבטם

אל יופייה של שקיעה

לאלום אתיהם 

מתנועת חפירה


מטרות שהציבו

אנשים נשכחים

לא יודעים מה חשבו

עת לפני נדודים

של שינה כה פשוטה

שחולקים בה כולם

חלומנו הקט 

מבשר שגיאתם


ראשונים הם דברים 

שנוצרו מעצמם

לא דברים שנוצרו 

מטבעו של אדם


חלומך מציאות

ומציאותך חלומות

של אנשים שהלכו מטבעם.


זמן  (מילים ולחן: אלרן דקל)


אין סיבה לדאוג

הזמן שכח איך לעמוד

ואם הכול נראה שחור

זה יעבור


כל המלחמות

שנפתחו בקול גדול

הן דועכות לאט ומשתתקות


שוב נופל כוכב

אני נזכר

איך הכול עבר 

כמו שום דבר


ערב מלבלב

בסוף היום שהתקרב

אני חושב שהוא חיכה לי בפינה


ימים שנשכחים

בתוך ראשי עמוק בפנים

מבצבצים בעת חילוף עונה


אם ייפול כוכב

אני אצחק

מה זה משנה אם הוא צדק?


שוב נופל כוכב

אני נזכר

איך הכול כמו חול מדבר עבר

אם ייפול כוכב

אני אצחק

מה זה משנה אם הוא צדק?


מדבר  (מילים ולחן: אלרן דקל)


שוב נודד אל המדבר

אל פרק לא מוכר

מדפדף בגבעות זהב

אולי עוד כאן ולא עזב

משוטט לבד

מחכה שאבוא ואתן לו יד


והשמש מכה מעל

ומתחת נפרם סנדל

בין שמיים לחול מונח

הוזה בחום הזה

בונה עולם שלם

מתעלם מכל צרה

בהזיה


כמו עשב מיובש

חזרתי נרגש אל ההתחלה

נזרק לאדמה

נשקתי לעפר.


הצל שלי מזמן הלך

לחפש אותך

נשארתי לבדי

ניתקתי אחיזה ואני עף עכשיו

לארץ רחוקה

כמו רוח חזקה

פורש כנף


כמו עשב מיובש

חזרתי נרגש אל ההתחלה

נזרק לאדמה

נשקתי לעפר

כמו רוח חזקה

ניתקתי אחיזה


מה לו לנוף  (מילים ולחן: אלרן דקל)


מה לו לנוף

שאין באדם

מה בו יתקוף 

לב מיותם

יֵצא הוא לקרב

ללא חת

בלי ספק

ירתק 

ויפיל למשכב.


לא פלא הוא זה שהימם סקרנית

לא כישוף ולא קסם נמוג

זהו טבע דברים

שנוצר מעצמו

ויוצר עצמים אחרים.


רבבות של שנים

וכאן רובד נוסף

לא יותר ממרחק של פסיעה

לא ביקש הוא דבר מאיש, מאישה

רק עזבוני בלב השממה


כך יפה הוא הנוף

מכוער הוא אנוש

שבהרף יקום 

וימחק בקריצה

אלפי רבדים

אילולא נתהוו

הוא עצמו בנפשו

לא היה.


לא שווה להילחם  (מילים ולחן: אלרן דקל)


אם אתה רחוק

איך תשמע אותי לוחש

צערי עמוק

את הטוב רק מבקש

היום

לך


כבר לא שווה להילחם

זה הסוף


זה הזמן לצחוק

אין סיבה כבר לתרץ

מה לך לכעוס

סוף כדור להתפוצץ

שלום


כבר לא שווה להילחם

זה הסוף

אני רוצה רק לסיים

בטוב


כבר לא צריך להילחם

זה הסוף


פח ישן  (מילים ולחן: אלרן דקל)


שוב חוזר אל אותו פח ישן

ניחוחות מוכרים של רקב הזמן

מתגברים על זיעת הקולות הרמים

אחרוני מבקשי ישועה בודדים

טובעים בביצה מקבלים את דינם

ברצון,

בשכרות,

באובדן גורלם.


המולה של דבר ולא דבר

בוקעים מפי אותו הבשר

לא אכיל, אם אוֹכֵל

לא סביל, כי סובל הוא

קיום המחר.


שרטת בלב  (מילים:רחל  לחן:אחו כהן)


אַתָּה לִי – כְּקֶדֶם, וְכָךְ – עַד הַסּוֹף

נָעוּל וְגָלוּי וְנָכְרִי וְקָרוֹב.

אַתָּה לִי – שָׂרֶטֶת בַּלֵּב, וְדָמָהּ

מַסְמִיק וּמַבְרִיק וְרוֹנֵן בָּרָמָה.

הַקְשִׁיבָה, הַקְשֵׁב לוֹ לַקּוֹל הַפּוֹרֵץ!

אֵלֶיךָ, עָלֶיךָ, מִמְּךָ – עַד הַקֵּץ…



בקו התפר  (מילים ולחן: אלרן דקל)


בין שירה לפזמון

בין דרום לצפון

בין בִיצה לרקיע

לא ברור לא מפתיע


בין מציאות לחלום

בין אתמול להיום

בין שמחה ויגון

בין שירה ופזמון




גרביים  (מילים ולחן: אלרן דקל)


אולי ישנו עולם בקצה הקשת

אליו באות אחר מסע

אחת עם חור

אחת גוררת חוט פרום של מחשבה


יש פעמים באות בצמד

לפעמים בבודדות

חושבות שזהו

סוף הדרך

מי השאירו מאחור


לאן הולכות גרביים

לאן נעלמות הן מעצמן

האם נושאות רגליים למרחב

או מישהו אוסף אותן מכאן



אהבת מיכל     (מילים:ש.שלום לחן:אלרן דקל)


משאנן ביתינו לקריאת הגורל

יצאתי הסערה אל עדה וקהל –

והשער נטרק והגן ננעל,

מיכל בת שאול, 

מיכל.


ראיתי הרג, ראיתי דם,

ראיתי עם מעפר קם – 

ועלות יצועך איך אוכל,

מיכל בת שאול, 

מיכל.


הייתי מכרכר, הייתי מפזז,

הייתי במקהלות מברך על הנס –

אמרתי בפיך אהולל,

מיכל בת שאול, 

מיכל.


אך את לי בזת, את בי מאסת,

ועל כל פרחי אביבינו לא חסת –

היתה אהבה וחסל,

מיכל בת שאול, 

מיכל.


אינני מתחרט, אינני מתבייש,

משא מרומי אש אוכלה אש – 

אך לבי בקרבי חלל,

מיכל בת שאול, 

מיכל.